Fabian's choice # 51 - I'll believe in you

[EL TEXTO EN CASTELLANO A CONTINUACION DEL HEBREO]

שני סיפורים קטנים על שירים בפלייליסט הזה:

הסיפור הראשון הוא על נפלאות הזיכרון... כשהייתי בכיתה "י" אי שם בשנות השבעים, היה נהוג להחליף תקליטים בין החברה’ בבית ספר. כך הגיע לידי תקליט של להקה לא כל כך מוכרת ושלא עשה עלי רושם מיוחד, למעט שיר אחד אשר מאד מצא חן בעיני. וכך הסתיימה האפיזודה הכל כך בנאלית ולא משמעותית הזאת, או לפחות, זה מה שחשבתי אז. מסתבר שהמנגינה של השיר הזה, התעקשה להישאר צרובה עמוק בזיכרוני, יחד עם משפט אחד קצר של הפזמון, משהו כמו "I Believe in you baby". בחלוף השנים ועם הופעתו של האינטרנט, ה Youtube, שירותי הסטרימינג וכו', ניסיתי מספר פעמים לאתר את השיר האהוב מימי הנעורים, ולמרות שזכרתי היטב את המנגינה, המילים המועטות של הפזמון לא הועילו. גם כל הניסיונות שעשיתי להיזכר בשם הלהקה לא עלו בטוב, ובשלב מסוים פשוט ויתרתי ונטשתי את פרויקט הצלת השיר האבוד. ביום שישי לפני שבועיים, בדיוק בבוקר של היום של הפלייליסט על הזמן, סיימתי את רכיבת הבוקר בהזורע, מזיע ומבסוט מהפעילות הגופנית האינטנסיבית ועליתי למכונית לחזור הביתה. פתאום, לגמרי Out of the blue, בלי שחשבתי בכלל על זה בימים, או בחודשים, או אפילו בשנים האחרונות, צץ לי בראש שם הלהקה ההיא... The walkers... או משהו דומה לזה... עצרתי מיד את האוטו, ניגשתי לספוטיפיי והקלדתי בחיפוש: The walkers I believe in you, ולהפתעתי הרבה, הינה הוא היה ברשימת התוצאות, שירי האבוד והאהוב J . אז גיליתי שללהקה קראו THE WACKERS ולשיר I’LL BELIEVE IN YOU , ולמרות שהנתונים שהקלדתי לא היו ממש מדויקים, הספיקו הפעם להגיע לתוצאה הנכספת. לא האמנתי למראה עיני ולמשמע אוזני!!! כמובן ניגנתי את השיר פעם אחר פעם בדרך הביתה, והתמלאתי במין תחושה מוזרה כזאת של השלמת משימה חוצת חיים. מן רגע קטן של אושר. אז הפעם, כדי להיות בטוח שאני לא מאבד אותו שוב (לפחות עד האלצהיימר) הוספתי את השיר לפתיחת הפלייליסט ה-51 ואפילו, קראתי לה בשם השיר. תסכימו איתי ששיר כזה שהתעקש להיזכר במשך 45 שנה, מגיע לו מקום של כבור, לא?

הסיפור השני, הוא סיפורה של היוצרת האמריקאית ממוצא לטיני Alisa Amador, אשר זכתה בתחרות ה- Tiny DeskConcert של רשת הרדיו הציבורית האמריקאית NPR לשנת 2022 . אליסה גדלה בבוסטון ובמיין, בת של ארגנטינאית ופורטוריקאי. בשלב מסוים בחיים עברה לגור בארגנטינה, הכירה שם את בעלה, מוסיקאי רוק, וחזרה לארה"ב להמשיך בקריירה המוסיקלית שלה. אבל הקריירה שלה לא ממש התרוממה. עסקי המוסיקה קשים הם. ארבע פעמים ברציפות הגישה שיר לתחרות ה TINY DESK הנחשבת, ללא הצלחה. כבר החליטה כמעט לעזוב את המוסיקה ולהתחיל פרויקט חדש, כאשר שלחה בפעם החמישית שיר לתחרות, והפעם החליטה משום מה, שזה יהיה שיר בספרדית – Milonga Accidental. ודווקא זה היה השיר שזיכה אותה במקום הראשון... מעניין... היה כנראה משהו בשיר הזה שחיבר אותה למקורותיה, לשורשיה, שהקרין משהו שהשירים הקודמים לא. אוטנטיות, כנות, שורשיות. ואולי סתם, פשוט הכוכבים הסתדרו לה... לך תדע! מי שרוצה, הנה הסיפור המלא שלה באתר של NPR בקישורית הבא: https://www.npr.org/2022/05/17/1099555750/meet-alisa-amador-the-winner-of-the-2022-tiny-desk-contest

תהנו.

Esta playlist sale con dos historias cortas sobre dos de los temas incluidos.

La primera historia es sobre los misteriosos mecanismos de la memoria humana. Cuando estaba en 3er año del secundario, a mediados de los 70, acostumbrábamos a intercambiar discos con los amigos para escuchar y conocer así cosas nuevas. Así fue que llego a mis manos un disco de una banda bastante desconocida y que, honestamente, no me pareció gran cosa, ni siquiera recordé su nombre. Me gusto solo un tema, cuyo estribillo decía algo asi como “I believe in you, baby”. Y listo. Así, sin pena ni gloria, acabo este episodio tan banal e insignificativo, o por lo menos, eso fue lo que pensé en aquel momento. Pero hete aquí que aquel tema terco insistió en quedar grabado en mi memoria y de cuando en cuando, en diversos momentos de mi vida, afloraba y me encontraba tarareando su estribillo. Con la aparición del Internet, del YouTube, de los servicios de streaming de música, intente en varias oportunidades buscar el amado tema perdido de mis años mozos, pero todos mis intentos fracasaron. A pesar de recordar exactamente la melodía, carecía de los datos mínimos para identificar a la banda o al tema en especial. La búsqueda en google de “I believe in you, baby” me llevaba a una variedad infinita de canciones que no tenían nada que ver con la mia. En determinado momento, no recuerdo con certeza cuando fue, renuncie a la búsqueda, resignado a haber perdido el rastro de aquella canción deseada. Hasta que hace exactamente dos semanas, después de terminar mi habitual entrenamiento de bici de montaña de los viernes, entre al coche, transpirado y satisfecho de la actividad física, y allí ocurrió. Totalmente Out-of-the-blue, fuera de contexto, sin haber pensado en mi canción en los últimos días, o meses, o años, me salto a la memoria con un flash:

El nombre de la banda es “The Walkers”...

Pare el auto al costado del camino y busque excitado en Spotify: “The Walkers I believe in you” y allí, en la lista de resultados, estaba mi buscada canción! En realidad, la banda se llamaba “The WACKERS” y el tema era “I’ll believe in you”, en tiempo futuro y no presente como yo recordaba, pero esta vez la combinación de los datos aproximados del nombre de la banda y de la canción alcanzaron para dar en el blanco. No podía creerlo. Por supuesto que todo el camino a casa escuche el tema una vez atrás de otra, y mientras la escuchaba me cubrió un cálido y especial sentimiento de plenitud, de haber logrado una meta modesta, pero que cruzo toda una vida. Un pequeño momento de felicidad.

Para asegurarme de no volver a olvidar esta canción (por lo menos hasta que el Alzheimer nos alcance) la agregue a esta playlist número 51, y hasta la titule con su nombre. Coincidiran conmigo que es lo menos que puedo hacer por una canción que se empecino en no ser olvidada durante 45 años, no?

La segunda historia es sobre la canta-autora norteamericana latina Alisa Amador, ganadora del concurso de este año del “Tiny Desk Concert” de la radio pública americana NPR. Alisa creció en Boston y Maine, hija de una pareja de músicos, con raíces en Puerto Rico, Argentina y New Mexico. De adolescente vivió un tiempo en Argentina, donde se casó con su marido, músico también, regresando posteriormente a USA para continuar allí su carrera de música profesional. Pero su carrera no remonto. Presento cuatro veces consecutivas canciones al concurso “Tiny Desk Concert” y cuatro veces fue rechazada. Cuando ya estaba considerando dejar la música y dedicarse a otra cosa, presento por quinta vez un tema al Tiny Desk, pero esta vez fue un tema en castellano llamado “Milonga Accidental”. De entre las miles de canciones que se presentan cada año, la canción de Alisa Amador fue la canción ganadora. Esto era exactamente lo que necesitaba su carrera para dar un paso al frente!

Que es lo que hay en este tema que hizo la diferencia? Tal vez una conexión íntima con sus raíces, con su origen, que le dio a la canción una franqueza y autenticidad de la que carecían los temas anteriores, o simplemente suerte, se le alinearon las estrellas? Tal vez un poco de todo, anda a saber… Quien quiera leer un poco más sobre Alisa y la elección y ver el clip ganador del Tiny Desk puede leer la nota de NPR en https://www.npr.org/2022/05/17/1099555750/meet-alisa-amador-the-winner-of-the-2022-tiny-desk-contest.

Que lo disfruten.