fabian's choice # 49 - Vangelis

[EL TEXTO EN CASTELLANO A CONTINUACION DEL HEBREO]

בשבוע שעבר הלך לעולמו Vangelis, המלחין, יוצר ומבצע היווני הנודע, אשר המוסיקה שלו גרמה לנו לרוץ יחד עם האצים במרכבות האש או להתאהב יחד עם הריסון פורד ברובוטית היפייפיה בבלייד ראנר. לא היה בתכנון הפעם להוציא פלייליסט בסידרה של היוצרים הגדולים, אבל לא יכולתי שלא לתת כבוד ליוצר המיוחד הזה, אז החלטתי בכל זאת לקבץ את השירים האהובים עלי ולחלוק אותם איתכם.

כן, Evángelos Odysséas Papathanassíou , זה היה שמו המקורי, היה אחד החלוצים של המוסיקה האלקטרונית של שנות ה-70 וה-80. התחיל את הקריירה שלו עם להקת Aprhodite’s Child יחד אם Demis Roussos אבל מהר מאד השניים האלה לקחו כיוונים מנוגדים - דמיס הלך לפופ דביק ורומנטי ו- Vangelis הלך לחקור את המוסיקה האלקטרונית אשר התחילה להתפתח עם הסינטזייזרים של שנות השבעים. לאחר מכן הוציא כמה אלבומים סולו, עוד אלבומים יחד עם Jon Anderson ועם השחקנית היוונית Irene Papas וכמה פסי קול בלתי נשכחים כמו "בלייד ראנר", "מרכבות האש" או "1492".

המוסיקה של Vangelis היתה בדרך כלל מלאת פאטוס, שירים גדולים ורחבים, הימנונים, אבל גם ידע להלחין יצירות שקטות,רגועות ויפיפיות, כמו פס הקול של הסרט L'Apocalypse des animaux המקסים שהוא אחד האהובים עלי עד היום.

הבחור הוציא עשרות אלבומים ופסי קול לסרטים בקריירה הארוכה שלו המתפרסת על פני יותר מ-50 שנות יצירה, אבל אני חייב להודות שלא כל כך נחשפתי למה שעשה מעבר לשנות ה-80. אז לא היה אינטרנט, או יוטיוב או ספוטיפי... כדי לשמוע מישהו היית חייב לקנות את התקליט או את הקלטת ואני הייתי להוט להכיר יוצרים נוספים חדשים. לכן, הרשימה הזאת מורכבת בעיקר מהמוזיקה הזאת, של שנות ה-70 וה-80... ה Vangelis שהכרתי ואהבתי, בלי שום כוונה לזלזל ביצירה שעשה לאחר מכן.

לסיום סיפור אישי קטן הקשור ל Vangelis – בשנת 1987 קניתי את נגן ה CD הראשון. הייתה זאת טכנולוגיה חדשה ויקרה מאד, אבל כאוהב מוזיקה מושבע, שמחתי מאד לאמץ אותה מייד. את המכשיר קניתי בדיוטי פרי באמסטרדם, בחזרה לארץ מביקור בארגנטינה. בחנות היו כמה דיסקים (עדיין לא היו יותר מדי, שכאמור, דיסקים היו דבר חדש) ומתוך המבחר המצומצם למדי, בחרתי את שלושת הדיסקים הראשונים בחיי: דיסק של שלישיית Keith Jarret, דיסק של Gary Burton, והשלישי שקרץ לעיני, היה זה דיסק של Vangelis בהוצאת Deutsche Grammophon שלא הכרתי בשם Invisible Connections. אמרתי לעצמי שאם חברת התקליטים הגרמנית הקלסית הנחשבת הוציא תקליט ל Vangelis זה בטח משהו מיוחד במינו וקניתי אותו בעיניים סגורות. כשהגעתי הביתה והקשבתי לדיסק החדש, האכזבה שלי היתה גדולה כגודל הציפייה... היה זה אלבום ניסיוני למדי, מוסיקה אלקטרונית מופשטת ברוח Stockhousen שאפילו לי שמתיימר להיות בעל טעם מוזיקלי רחב ומגוון, הייתה מוזרה ובלתי ניתנת לשמיעה בעליל. שמעתי את הדיסק הזה (האמת, רק חלקים ממנו) רק פעם נוספת אחרי מס' שנים, לבחון אולי הפעם אני אוהב, אבל לא ממש... עדיין נשמע מוזר ורחוק. זאת היתה הפעם היחידה והאחרונה ש Vangelis אכזב אותי 😊

יהי זיכרו ברוך.

La semana pasada falleció Vangelis, el genial compositor griego que con su música nos hizo correr al son de carrozas de fuego, o enamorarnos de una bella androide junto a Harrison Ford en Blade Runner. No tenia planeado hacer una playlist de la serie de compositores, pero no pude dejar de honrar a este creador especial, por lo que decidí compilar esta lista con los temas que mas me agradan para compartir con Uds.

Evángelos Odysséas Papathanassíou, ese es su nombre original, fue uno de los pioneros de la música electrónica de los años 70 y 80. Comenzó su carrera en la banda Aprhodite’s Child junto a Demis Roussos, pero rápidamente se separaron tomando direcciones musicales opuestas: Roussos se dedico a hacer canciones románticas melódicas y Vangelis a explorar la nueva música electrónica de los sintetizadores. Comenzó su carrera de solista con varios buenos álbumes, siguió en conjunto a Jon Anderson de Yes, y en el camino grabo también un par de discos fabulosos con la actriz griega Irene Papas y compuso bandas sonoras inolvidables como Carrozas de fuego, Blade Runner o 1492.

La música de Vangelis fue en general patética, temas grandes y epicos, propiamente himnos, pero también supo componer bellas piezas tranquilas y delicadas, como la banda de sonido de L'Apocalypse des animaux, que sigue siendo una de mis favoritas hasta el dia de hoy.

En una carrera musical que se extendió por más de 50 años grabo decenas de álbumes y bandas de sonido, pero confieso que no me expuse a la mayoría de su obra después de los 80. No había entonces internet ni YouTube ni Spotify… Para escuchar un artista hacia falta comprar el disco o grabarlo de un amigo, y yo estaba ya ansioso de escuchar y conocer artistas nuevos. Por eso esta lista esta compuesta de temas de los 70 y los 80, del Vangelis que conocí y amé, sin menospreciar la amplia obra que compuso a posteriori y que en general desconozco..

Para terminar, una pequeña anecdota personal que tiene a Vangelis de protagonista – En 1987 compre mi primer reproductor de CDs. Era una tecnología nueva y cara, pero como fanático amante de la música, me alegre de adoptarla rápidamente. Lo compre en el duty free de Amsterdam, de regreso de una visita a la Argentina. En el negocio había unos pocos CDs (en general todavía no había muchos por la novedad) y de aquella limitada oferta debí elegír los primeros CDs de mi vida: Un disc de el trio de Keith Jarret, un disc de Gary Burton, y el tercero fue uno de Vangelis editado por Deutsche Grammophon llamado “Invisible Connections”. Me dije a mi mismo que si el prestigioso sello alemán edito una obra de Vangelis, debe ser algo muy especial y lo compre con los ojos cerrados. Lo escuche al llegar a casa, y cual grande fue la expectativa, así fue la decepción! Era una obra de música electrónica abstracta bien al estilo de Stockhousen, que incluso a mi que me jacto de tener un gusto musical amplio y variado, me resulto imposible de escuchar. Volví a intentarlo unos años mas tarde, pensando que por ahí era demasiado joven entonces e incapaz de apreciarla, pero no hubo caso… siguió resultándome hermética como la primera vez. Esta fue la única y ultima vez que Vangelis me decepciono 😊.

Z”L